דיאנוגסט (ויזאבל, באייר) הוא פרוגסטין סלקטיבי, שנחקר בתכנית ניסוי קליני לטיפול באנדומטריוזיס. בניסוי זה נערכה השוואה בין היעילות והבטיחות של דיאנוגסט לאלו של לוקרין (לאופרוליד אצטט (LA)) בטיפול בכאב הקשור לאנדומטריוזיס.
חולות שאובחנו כסובלות מאנדומטריוזיס חולקו באקראי לטיפול בדיאנוגסט (2 מ"ג/יום במתן פומי) או ב-LAי(3.75 מ"ג בזריקת דפו תוך-שרירית כל 4 שבועות) למשך 24 שבועות. המדד הראשוני ליעילות היה שינוי מוחלט בכאב באגן מתחילת הניסוי ועד לסוף הטיפול, כפי שהוערך באמצעות סולם אנלוגי ויזואלי (VAS). משתני בטיחות כללו פרופיל תופעות לוואי, פרמטרים מעבדתיים, צפיפות מינרלית של העצם (BMD), סמני עצם ודפוסי דימום.
אנדומטריוזיס - תצוגה מוגדלת מדגימה של בלוטת רירית הרחם (אילוסטרציה)
252 נשים חולקו באקראי לקבלת טיפול בדיאנוגסט (124 משתתפות) או ב-LAי(128 משתתפות). 87.9% ו-93.8% חולות מכל קבוצה, בהתאמה, השלימו את הניסוי. הירידות המוחלטות בערכי VAS מתחילת הניסוי ועד שבוע 24 היו דומות מאוד בשתי הקבוצות – 47.5 מ"מ בקבוצת הדיאנוגסט ו-46.0 מ"מ בקבוצת ה-LA.
השפעות היפואסטרוגניות (גלי חום) דווחו באופן פחות שכיח בקבוצת הדיאנוגסט. כצפוי, אפיזודות דימום דוכאו פחות בעת שימוש בדיאנוגסט בהשוואה ל-LA. שינויים ב-BMD לומברי ממוצע בין המיון הראשוני לבין הביקור האחרון היו 0.25%+, בתת-הקבוצה של דיאנוגסט ו-4.04%- בתת-הקבוצה של LAי(P=0.0003). סמנים של ספיגת עצם עלו בעקבות שימוש ב-LA, אך לא בדיאנוגסט.
החוקרים הסיקו כי דיאנוגסט 2 מ"ג במתן פומי יעיל כמו הזרקת דפו של LA במינון סטנדרטי, בהקלה על כאב הקשור לאנדומטריוזיס, ונראה כי יש לו יתרונות בבטיחות וסבילות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
