בהינתן חסרונותיו ומגבלותיו של הטיפול הקיים למחלת האנדומטריוזיס, ישנה עליה פרוגרסיבית במחקרים המתמקדים בתכשירים ממקור צמחי כאפשרות טיפול טבעית. השאיפה היא להשיג באמצעות תכשירים אלה יעילות גבוהה, להימנע מתופעות לוואי ולשמר את היכולת להרות באופן מוצלח. חוסר האחידות במחקרים הקיימים בהיבטים של התכשירים שנבדקו, הגישות שיושמו והתוצאים השונים שנמדדו, מדגישים את הצורך בסיכום וסקירה מעודכנים אודות תחום מחקר זה הגדל במהירות.
עוד בעניין דומה
במאמר שפורסם בכתב העת Human Reproduction Update, החוקרים מציגים סקירה מקיפה העוסקת בתכשירים ממקור צמחי ואסטרטגיות טיפול טבעיות שנמצאות בשלבי מחקר מוקדמים וקליניים, ומעריכים באופן ביקורתי את הפוטנציאל הטמון בהם כטיפולים עתידיים באנדומטריוזיס. לצורך עריכת הסקירה, החוקרים ערכו חיפוש מילולי באנגלית במאגר PubMed תוך שימוש בווריאציות שונות של המושגים ‘endometriosis’, ‘natural therapy’, ‘herb/herbal’, ‘plant’, ‘flavonoid’, ‘polyphenol’, ‘phytochemical’, ‘bioactive’, ‘Kampo’ ו- ‘Chinese medicine’. הסקירה כללה הן מחקרים שנעשו בבני אדם והן שנעשו בבעלי חיים. יתר על כן, נערך חיפוש במאגר הנתונים Clinicaltrials.gov תחת הערך ‘endometriosis’, עבור ניסויים קליניים על תכשירים ממקור צמחי.
החוקרים מצאו כי החלוקה של טיפולים טבעיים מתבססת על שלוש קטגוריות: (1) תמציות צמחיות (2) רכיבים ביואקטיבים ממקור צמחי ספציפי ו-(3) צמחי מרפא סינים (CHM). תכשירים מהקטגוריה הראשונה הדגימו השפעה אנטי-פרוליפרטיבית, אנטי-דלקתית, אנטי-אנגיוגנית ונוגדת חמצון. אולם, העדויות הקיימות התומכות בשימושם באנדומטריוזיס הינן מוגבלות למדי. הרכיבים הצמחיים הביו-אקטיביים הנחקרים ביותר הינם רסברטרול, אפיגלוקטכין-3-גאלאט, כורכומין, פוואררין, גינסנוסידים, קסנטוהומולת 4-הידרוקסיבנזיל אלכוהול, קוורסטין, אפיגנין, חומצה קרנוזית, חומצה רוזמרינית, ווגונין, באיקליין, פרטנוליד, אנדרוגרפוליד וקנאבינוידים, עם עדויות מוצקות לגבי יכולתם המעכבת במודלים ניסויים של אנדומטריוזיס. מנגנוני הפעולה של התכשירים כוללים אפקטים פליאוטרופים על מפעילי איתות: רצפטור לאסטרוגן-α, ציקלואוקסיגנז-2, אינטרלאוקין-1 ו-6, גורם נמק גידול-α, מולקולת אדהזיה תוך תאית-1, גורם גדילה אנדותלי של כלי הדם, גורם גרעין-קאפא B, מטריקס מטלופרוטאינזות, כמו גם צורוני חמצן פעילים (ROS) וחלבונים הקשורים בתהליכי אפופוטוזיס. מספר מחקרים מציעים כי טיפול עם CHM מהווה אפשרות טובה לניהול אנדומטריוזיס. אפילו תחת תנאים קליניים, גישה זו הראתה הפחתה במימדי הנגעים האנדומטריוטים, הפחתה בכאבי אגן כרוניים ואף הורידה שיעורי הישנות לאחר ניתוח.
החוקרים סיכמו כי הצורך בניהול אנדומטריוזיס כמחלה כרונית מדגיש את החשיבות שבמציאת אמצעי טיפול נגישים וארוכי טווח. למטרה זו, תכשירים צמחיים מהווים מועמדים ראויים ומבטיחים. הרבה מהתכשירים הללו מציגים פרופיל פעולה פליאוטרופי, שמעכב במקביל תהליכי ליבה בפתוגנזה של אנדומטריוזיס כגון פרוליפרציה, דלקת, היווצרות ROS ואנגיוגנזה. על כן, הכללתם בעקרונות הטיפול המולטי-מודלי עשויה בסופו של דבר לתרום להגדלת היעילות הטיפולית ולצמצום תופעות הלוואי הכרוכות בו.
מקור:
Meresman GF, Götte M, Laschke MW. Hum Reprod Update. 2021;27(2):367-392. doi:10.1093/humupd/dmaa039