אנדומטריוזיס חוץ-אגני: סקירה שיטתית

מטרת החוקרים הייתה לערוך סקירה שיטתית של הספרות העוסקת בנשים עם אנדומטריוזיס עמוק מחוץ לאגן. החוקרים ערכו חיפוש יסודי במאגרי המידע PubMed / Medline, Embase ו-Cochrane. הם הכלילו את המחקרים שנערכו ב-20 השנים האחרונות, ודיווחו על אנדומטריוזיס ראשוני חוץ-אגני.

החוקרים איתרו בחיפוש הראשוני 5,465 מאמרים, מתוכם בחרו להכליל 179, כאשר רובם היו דיווחו מקרים וסדרות מקרים. מתוך כלל תיאורי המקרים, העבודות דיווחו על מקרי אנדומטריוזיס באתרים הבאים: 230 פריאטליים, 43 ויסרליים, 628 בבית החזה, 6 במערכת העצבים המרכזית, 12 בשרירים או עצבים שאינם באגן ו-1 בחלל האף. מקרי האנדומטריוזיס בבטן חולקו לפריאטליים וויסרליים. זאת ועוד, החוקרים מצאו כי נגעים פריאטליים כללו נגעים ראשוניים בדופן הבטן, במפשעה ובפרינאום. זאת ועוד, התסמינים כללו מסה נימושה (99%), כאבים הקשורים למחזור החודשי (71%) ודימום שקשור למחזור (48%). בנוסף מצאו החוקרים כי סף החשד הקליני לפני ביצוע ניתוח היה נמוך, אבחון הרקמה היה לא חד משמעי (25%), ובמקרים מסוימים היה אף חשד לממאירות (8%). עוד נמצא כי טיפול כירורגי בנגעים פריאטליים כלל כריתה מקומית רחבה (97%), כאשר שיעור ההישנות היה 5% ולא דווח על סיבוכים. מטופלות עם נגעים ויסרליים ומעורבות של איברי הבטן - כליות, כבד, לבלב ודרכי המרה - טופלו בניתוח (86%), כאשר חלקן בכריתה שמרנית (51%) והשאר בכריתה רדיקלית (49%), עם 15% הישנות ו-2 מקרים של סיבוכים משמעותיים. כמו כן, נמצא כי בקרב חולות עם אנדומטריוזיס בבית החזה, כולל מעורבות של הסרעפת, הפלאורה והריאות, הנגעים היו מבודדים והעדיפו את צד ימין (80%). אותן חולות התייצגו עם טריאדת תסמינים שכללה כאבים בחזה, חזה אוויר ושיעול דמי. טורקוסקופיה בליווי כריתה של הנגע והזרקת חומר דבק לחלל הפלאורלי, הייתה הפרוצדורה השכיחה ביותר, כאשר שיעור ההישנות היה 29%. החוקרים דיווחו כי טיפול משלים עם GNRHי(gonadotropin-releasing hormone) ב-15% מהמקרים. לבסוף, MRIי(magnetic resonance imaging) לאחר הניתוח בוצע בכל מקרי האנדומטריוזיס שאינו בבית החזה ואינו בבטן. תסמינים נפוצים במקרים אלו כללו עקצוץ בקצות האצבעות וכאבים מחזוריים עם הקרנה, כאשר ב-84% בוצעה כריתה כירורגית עם שיפור של התסמינים.

החוקרים דיווחו בסקירה זו על מספר רב של מקרים בהם אנדומטריוזיס הופיע מחוץ לאגן, כאשר תופעה כזו נחשבת לנדירה בדרך כלל. הם סבורים כי מודעות וחשד קליני גבוה, יחד עם גישה רב-תחומית, יכולים לסייע באבחון מהיר ושיפור התוצאים בחולות אלו. נכון להיום, אין עדיין מחקרים השוואתיים המספקים המלצות בנוגע לשיטות אבחון אופטימליות, אפשרויות טיפול ותוצאים, במקרי אנדומטריוזיס חוץ-אגני.

מקור: 

Andres, M. P. et al. JMIG 2020; 27(2); 171-389. https://doi.org/10.1016/j.jmig.2019.10.004