מחקרים

אנטגוניסטים ל-CXCR4 או CXCR7 מהווים טיפול באנדומטריוזיס על ידי הפחתת הנדידה של תאי מח עצם

חוקרים סבורים כי אנטגוניסטים ל-CXCR4 ו-CXCR7 יכולים לטפל באנדומטריוזיס

מח עצם (צילום: אילוסטרציה)

ידוע כי לתאי גזע באדם הבוגר יש תפקיד מרכזי בפיזיולוגיה של רירית הרחם, כולל מנגנוני תיקון ועיצוב מחדש של הרקמה. עם זאת, יש לתאים אלו גם תפקיד משמעותי בהתפתחות וההתקדמות של אנדומטריוזיס. זאת מכיוון שתאי גזע שמקורם במח העצם משתילים עצמם ברירית הרחם הרגילה כמו גם בנגעים אנדומטריוטיים, תוך שהם מתמיינים לתאי סטרומה ואפיתל.

החוקרים השתמשו במודל השתלת מח עצם של עכבר, והראו כי תאים שמקורם במח העצם, שמושתלים בנגעי אנדומטריוזיס, מבטאים CXCR4 ו-CXCR7. החוקרים הדגימו כי תקיפה של כל אחד מהרצפטורים, על ידי מתן אנטגוניסטים מולקולריים קטנים - AMD3100 או CCX771, בהתאמה – הפחיתה גיוס של תאים שמקורם במח העצם בתוך אותם נגעים אנדומטריוטיים. לאחר מתן האנטגוניסטים, הנגעים הראו הפחתה בגודל בהשוואה לבקרה, במודל טיפול הן בנגעים בוגרים והן בנגעים צעירים. מנגד, כאשר החוקרים השתמשו בעכברים חסרי CXCL12 שייחודי לרחם, על מנת להפחית את ההשפעה המקומית שלו, לא ניכר כי הייתה השפעה על גודל הנגעים. עובדה זו מציעה כי השפעת האנטגוניסטים היא בעיקר על נדידת תאי מח העצם, ולא ישירה על רירית הרחם. עוד מצאו החוקרים כי הטיפול באנטגוניסטים הפחית סימנים פיזיו-פתולוגיים של אנדומטריוזיס, כגון יצירת ציטוקינים פרו-דלקתיים ווסקולריצזיה.

החוקרים הגיעו למסקנה כי אנטגוניסטים ל-CXCR4 ו-CXCR7 מהווים אפשרויות טיפול פוטנציאליות חדשות, שאינן הורמונליות באנדומטריוזיס.

מקור: 

Pluchino, N. et al. (2020). Journal of Cellular and Molecular Medicine; 24(4); 2464-2474. https://doi.org/10.1111/jcmm.14933

נושאים קשורים:  מחקרים,  אנדומטריוזיס,  עכברים,  תאי מח עצם,  תאי גזע,  נגעים אנדומטריוטיים
תגובות