חדשות

נחשפו בילדותן לקרינה באסון צ'רנוביל ומתקשות להרות גם אחרי 30 שנה

מחקר של אוניברסיטת בן גוריון ו"סורוקה" בחן את השפעת הקרינה על פוריות נשים שבילדותן נחשפו לקרינה באסון צ'רנוביל: יותר טיפולי פוריות ואנמיה בהריון

בית ספר נטוש באזור צ'רנוביל לאחר הפיצוץ בכור הגרעיני. צילום: שאטרסטוק

מחקר משותף למרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, שהוצג בשבוע שעבר בכנס הבינלאומי לרפואת האם והעובר שהיה בדאלאס, טקסס, בדק את פוריותן של נשים שחיו בילדותן בצ'רנוביל, אוקראינה, ועלו לישראל אחרי האסון שהתחולל שם באפריל 1986 עם התפוצצות ליבת הכור הגרעיני. החוקרים מצאו כי לנשים שנחשפו בילדותן לקרינה שחולל אסון צ'רנוביל היה קושי להיקלט להריון והן נזקקו לטיפולי פריון.

אסון צ'רנוביל הוא אחד האסונות הגדולים בהיסטוריה הגרעינית. כור בתחנת הכוח המקומית התפוצץ. לאחר האסון התגלו סיבוכים בריאותיים מרובים בקרב כל מי שנחשף לקרינה שהאירוע חולל. רבים מאלה שנחשפו אליה היגרו לארצות אחרות בעקבות האסון וביניהם גם היו כאלה שעלו לישראל.

עורכי המחקר היו פרופ' איל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' ב"סורוקה", פרופ׳ ג׳ולי צוויקל מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון ורוסלן סרג׳יאנקו מהמחלקה לאפידמיולוגיה והערכת שירותי בריאות.

הצוות בחן את נושא הפוריות של 170 נשים ששהו בילדותן המוקדמת בצ'רנוביל ואת סיבוכי ההריון שלהן. נבדק גם האם קיים קשר בין בעיות אלו לבין מידת החשיפה לקרינה שעברו בילדותן בהתחשב במקום מגוריהן בעת האסון.

במחקר נבדק נושא זה בקרב שלוש קבוצות ביקורת: עולות ממדינות אחרות, נשים ילידות הארץ ועולות חדשות מברית המועצות לשעבר שלא נחשפו לקרינה.

נמצא כי לנשים שנחשפו לאסון בילדותן היה קשה להיקלט להריון בהשוואה לקבוצות הביקורת. 9% מהן נזקקו לטיפולי פוריות לעומת 6.5% מהנשים ילידות הארץ ולעומת 5.4% מהעולות מברית המועצות לשעבר, שלא נחשפו לקרינה.

כמו כן נמצא כי בממוצע, לנשים שנחשפו לאסון היו פחות ילדים - ממוצע של שני ילדים לעומת ממוצע של שלושה ילדים בקבוצות הביקורת.

ממצא נוסף העיד על שיעור יתר של אנמיה בהריון - מעל 50% בקרב הנשים העולות מצ'רנוביל לעומת כ-35% בקרב קבוצת הביקורת. לא נמצאה עלייה בסיבוכים האחרים כמו שיעור לידות מוקדמות, מומים מולדים או תמותה לילודים.

פרופ' שיינר ציין: "המחקר הדגיש שאפקט החשיפה לקרינה ממשיך גם כ-30 שנה אחרי האסון. אפקט צ'רנוביל במחקר בא לידי ביטוי בירידה ברורה בפריון וכן בעלייה בשיעור האנמיה בעקבות החשיפה לאסון הגרעיני.

"הבשורה המשמחת היא כי לעוברים של 'נשות צ'ירנוביל' לא התגלה שיעור גבוה יותר של מומים לעומת קבוצת הביקורת. לא מצאנו מומים מולדים, לידות מוקדמות או תמותה מוגברת של התינוקות לעומת המצב באוכלוסיה הכללית".

נושאים קשורים:  צ'רנוביל,  פוריות,  סורוקה,  הריון,  פרופ' איל שיינר,  מחקר,  קרינה רדיואקטיבית,  חדשות
תגובות